אני הורה
לגדל בבית ספורטאי זה לא דבר פשוט. האימונים, המשחקים, ההקפצות, להכין אוכל, לארוז תיק, לקנות ציוד (שוב ושוב ושוב), לתמוך ברגעים הקשים, לחגוג נצחונות קטנים. וזה עוד לא הכל. יש עוד ילדים, וקריירה, ובית, וזוגיות וחברים…..
לא תמיד אנחנו יודעים מה בדיוק להגיד, ואיך לעודד, ואולי זה הזמן לדחוף, ואולי זה דווקא הזמן לשחרר?
גיל ההתבגרות קריטי בספורט, זה הזמן של להיות או לחדול, וזה גם בדיוק הזמן של המרד. הילדים מתרחקים, מרגישים זרים, שאנחנו מדברים בשפות שונות.
איך בכל זאת עוברים את התקופה הזאת? איך מייעצים? מנווטים? חוסכים מהילד את הטעויות שאנחנו עשינו? איך עוזרים לו להגיע לשיאים?
אם אתה חושב שהילד שלך מוכשר, אבל לא מממש את הפוטנציאל שלו. אם אתה מרגיש שהתקשורת ביניכם לא מקדמת את הילד ושיש ביניכם יותר מידי פיצוצים. אם את מרגישה שהילד שלך עוד לא בשל לאימון מנטלי, אבל דרכך אולי דברים יצליחו להיכנס לו ללב ולראש – הגעת למקום הנכון!