צריך לפרוט את המטרה לכל תתי המטרות שמהן היא מורכבת

מודל סמארט להצבת מטרות

חושב שזה יכול לעניין מישהו? שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מודל סמארט הוא כלי להצבת מטרות
הוא די קשוח, לא מתאים לכולם
והוא בעיקר עוזר לעשות סדר בראש כשחולמים בגדול.
הוא עוזר להפוך את הפנטזיה לפעולות, למציאות, לדברים שאני מבינה ויכולה לעשות מחר בבוקר. גם אם הפרויקט הוא דבר שהולך לקחת כמה שנים טובות.

אז איך זה עובד:
1. השלב הראשון “S” ספציפי: קובעים את היעד בצורה ממוקדת, בהירה, ברורה. יעד שכשנשיג אותו יהיה ברור שהוא הושג.
לדוגמא: להיות אלוף אירופה בינואר הבא (לעומת: להיות הספורטאי הכי טוב)
אחר כך פורטים את היעד לכל תתי המטרות שמרכיבות את היעד
נמשיך עם הדוגמא שהתחלתי: לשפר את היכולת האירובית, הטכנית (לפרטיה), את המשקל והרכב הגוף, לשפר את הידע שלי על היריבים, לשפר את היכולת לבצע תחת לחץ
2. השלב השני הוא “M” מדיד: כל תת מטרה צריכה להיות ניתנת למדידה. ושיהיה לה מספר התחלתי ומספר יעד.
לדוגמא: היום היכולת של הספורטאי לבצע תחת לחץ היא 7 (ניתן למדוד באמצעות שאלונים מסודרים, או בדיווח עצמי/מאמן). המטרה היא לשפר את היכולת הזאת ולהגיע למצב שהספורטאי מתמודד עם לחץ ברמה גבוהה יותר, למשל 9.
כנ”ל לגבי כל שאר המדדים מסעיף 1 – מה המצב המצוי ומה הרצוי
3. השלב השלישי הוא הT תלוי זמן: כל תת מטרה, מדידה מקבלת תאריכים.
לדוגמא: היום הספורטאי מתמודד עם לחץ 7, עוד חודשיים בתחרות מקומית הוא מצפה להיות 8, ובינואר בתחרות מטרה הוא מצפה להשתפר עד כדי 9.
4. השלב הרביעי “A” אפשרי: השלב הזה יוצאים רגע מהראייה הצרה של המטרה מול העיניים. ומנסים להסתכל על הספורטאי במבט רחב יותר. איזה עוד דרישות יש לו בחיים, איזה עוד תפקידים יש לו ואיך הזמן שלו מתחלק.
5. השלב החמישי “R” ריאלי: הוא השלב האחרון. פה אנחנו סוכמים את כל המידע שאספנו בשלבים הקודמים. אנחנו מבינים מה היעד, ממה הוא מורכב, מה המדדים של תתי המטרות, באיזה תאריך אנחנו צופים לראות את השינויים ואנחנו גם מכירים את הספורטאי ואת החיים שלו.
עכשיו בונים תוכנית ריאלית, שניתנת לביצוע, שלוקחת בחשבון את כל המימדים של היעד, ואת כל שאר דרישות החיים של הספורטאי.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות

דילוג לתוכן