ספורטאי

מה שהיה בעבר פסיכולוגיה של הספורט נקרא היום פסיכולוגיה של מבצעי שיא. כל מבצע – בין אם הוא רץ למרחקים, מנגן על כינור, רוקד בלהקה או עושה אודישן ל”כוכב הבא” – כולם נתקלים באותם קשיים, וזקוקים לאותם כלים מנטליים כדי להביא את היכולות שלהם למימוש ברגע האמת.

הלחץ שמופעל על מבצע שיא גדול – הציפיות של ההורים, של הסביבה, שלו מעצמו. האימונים הקשים, החזרות עד אור הבוקר, הפציעות, הכשלונות. ויותר מהכל חוסר הוודאות, ההתלבטות אם אני מספיק טוב? אם זה בכלל כדאי? האם אני אצליח?
נוסף על כל זה יש גם את הדרישות שלא קשורות למקצוע – חיי חברה, לימודים, עבודה, משפחה ואנחנו מוצאים את עצמנו נקרעים בין כל הדרישות והכובעים השונים בחיים.
ההבדל בין ליגה לאומית לעל, או בין מי שמצליח להשיג כרטיס לאולימפיאדה למי שלא – הוא הירידה לפרטים הקטנים. ככל שאנחנו עולים ברמות אנחנו נדרשים לדיוק, לליטוש, לעבודה יסודית, מדוייקת על כל המאפיינים – טכני, טקטי, פיזי ומנטלי.

אם אתה מרגיש שהיכולת שלך לא באה לידי ביטוי ברגע האמת, אם את מרגישה שיש איזו מחשבה או רגש שמעכבים אותך מלהשיג את המטרה שלך, אם אתה מרגיש שאתה צריך ליווי בתקופת מעבר או פציעה, אם את צריכה מישהו שיעשה לך סדר בראש ויעזור לך לבנות תוכנית. אם אתה מרגיש שאתה כמעט שם, כמעט חותם את החוזה שאתה מחכה לו, אבל שמשהו חסר, שאתה צריך לעלות מ98% ל110%. אם אתה מרגיש שאתה עושה הכל נכון אבל זה עדין לא מתפוצץ – הגעת למקום הנכון!